לפני שלושה ימים פורסם בידיעות אחרונות שכאשר מחפשים עבודה עברית 2 באימיול מקבלים קובץ המלא בתמונות פדופיליה.
פרט מלהזהיר את כולם שלא להוריד את הקובץ (שגודלו כ300 מ"ב) ולבקש מאלה שהורידו בתום לב פשוט למחוק את הקובץ ולא לשתף אותו עם אחרים אני רוצה להעלות את הנושא של שיתוף הקבצים.
הרי ברור לכולם ששיתוף הקבצים לא ייעלם (ואני בהחלט לא מעוניין שהוא ייעלם), אך מה ניתן לעשות במקרים מהסוג הזה?
כאשר מדובר בקובץ המופץ שלא הספיק לצבור מקורות ישנה אפשרות לעלות על המקור (על מפיץ הקובץ) ואני משער שגם להעניש אותו.
מה ניתן לעשות במקרה של עבודה עברית 2? כשאני הרצתי את החיפוש היו מאות מקורות זמינים להורדה (שזה דבר מבעית בפני עצמו, אני רוצה להאמין שהרוב הגדול הורידו את הקובץ בלי לדעת מה הוא מכיל).
האם יש דרך בה ניתן למגר שיתוף של קבצים בעייתים? מסתבר שלא.
האם השר אטיאס חשב על זה כשיצא עם הצעת החוק הפופוליסטית שלו?
כמובן שלא, השר אטיאס לא יודע מה זה אימיול ואני בספק אם יודע מה זה אינטרנט.
כמו שכתבו במאמר בגלובס, מי שמעוניין לצרוך פורנו יעשה זאת ככה או ככה, אין צורך להכניסו לשום "רשימת סוטים".
השר אטיאס, לתשומת ליבך.
הפוסט עבודה עברית 2 – זהירות, פדופיליה! הופיע ראשון בעידן בן אור